top of page

הסטוריה

קצרה

“We were four guys that eh... I met Paul and said, "Do you wanna join me band?", you know... and then George joined and then Ringo joined. We were just a band who made it very very big, that's all” 
 
John Lennon

הקדמה

להקת הביטלס פעלה בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת במשך כעשור בלבד. למרות זמן הפעילות הקצר יחסית, מאז ועד היום, עשרות שנים מאוחר יותר, נחשבת הלהקה וחבריה ללהקה החשובה והמשפיעה ביותר על עולם המוזיקה, היצירה והתרבות בעולם כולו.

 


תחילת הדרך

לידתה של הלהקה מתחילה בסוף שנות החמישים בליברפול, אנגליה, ועברה גילגולים שונים עד להתגבשותה הסופית בתחילת שנות השישים. נער צעיר ושובב בשם ג'ון לנון הקים יחד עם חבריו חבורת Skiffle בשם The Quarrymen, אשר ניגנה ושרה בעיקר באירועי קהילה שונים. השם נלקח משם בית הספר בו למדה החבורה.

לאחת מההופעות האלה הגיע יום אחד נער אנונימי נוסף בשם פול מקרטני בתור צופה. היום הזה נחשב לתאריך גורלי בו ג'ון ופול נפגשו לראשונה. פול התרשם מהעובדה שג'ון לא זכר את המילים לשירים אבל אילתר בצורה מעוררת כבוד, ולעומתו התרשם ג'ון מהעובדה שפול דווקא יודע היטב את מילות השירים ובעל יכולת נגינה משובחת למרות היותו שמאלי.

הקדמה
תחילת הדרך
הקוארימן

גינת כנסיית סיינט פיטר, 6.7.1957

חבורת ה-Quarrymen ביום הפגישה הראשונה בין ג'ון לנון ופול מקרטני. ג'ון במרכז. פול צפה בחבורה מהקהל.

זמן מה לאחר אותו יום גורלי, הזמין פול חבר נוסף בשם ג'ורג' הריסון להצטרף לחבורה. בתחילה ג'ון די התנגד למהלך בטענה שג'ורג' צעיר מדי אבל פול הסביר לג'ון שג'ורג' מנגן בגיטרה יותר טוב משניהם יחד. לבסוף ג'ורג' הצטרף ואף לימד את ג'ון דבר או שניים בנגינה בהמשך הדרך.​

בשלב מסויים הפכו חברי הלהקה מ-The Quarrymen ל-The Silver Beatles. ג'ון הגה את שם הלהקה בהשפעת להקת The Crickets (הצרצרים) אבל שילב בשם כמשחק-מילים את המילה קצב (Beat) לתוך המילה חיפושיות (Beetles).

מליברפול להמבורג וחזרה

את השיפשוף הראשוני ספגו חברי הלהקה בליברפול ובהמבורג, גרמניה. ג'ון אמר בשנים מאחורות יותר: "נולדתי בליברפול אבל התבגרתי בהמבורג". בתקופה זו צברה הלהקה "שעות טיסה" רבות מאד כאשר ניגנה ושרה בכמות עצומה של הופעות במועדונים שונים. רוב ביצועי הלהקה בתחילת דרכה היו קאברים בסגנון רוק אנד רול.

מליברפול להמבורג וחזרה
מועדון הקאברן

ג'ון, פול וג'ורג' בהופעה ב-Cavern Club, ליברפול עם המתופף פיט בסט.

בתחילת הדרך הרכב הלהקה לא היה קבוע. הרכבה הסופי של הלקה נקבע כאשר ג'ון ופול החליטו לצרף ללהקה מתופף העונה לשם ריצ'ארד סטארקי - הלא הוא רינגו סטאר. בשלב זה מתגבש שם הלהקה הסופי - The Beatles ומתגבשים כלי הנגינה העיקריים של חברי הלהקה:​

  • ג'ון לנון - גיטרה מלווה

  • פול מקרטני - גיטרה בס

  • ג'ורג' הריסון - גיטרה מובילה

  • רינגו סטאר - תופים

בשנת 1961 הלכו חברי הלהקה והפכו ליותר ויותר משמעותיים בליברפול וסביבתה. במהלך שנה זו התחברה הלהקה לבריאן אפשטיין, שהחל לייצגם כאמרגן. בריאן ראה את הפוטנציאל בארבעת הפרחחים ובחר דווקא למתג אותם בצורה מאד מכובדת. את חליפות העור האופייניות החליפו חליפות הופעה מחוייטות. זמן קצר לאחר מכן התרחשה עוד פגישה גורלית בחיי הלהקה: בריאן נפגש עם גאון מוסיקלי צעיר בשם ג'ורג' מרטין שהפך למנהלם המוסיקלי של הלהקה.

ג'ורג' מרטין ובריאן אפשטיין

הביטל החמישי והביטל השישי: ג'ורג' מרטין (מימין) ובריאן אפשטיין (משמאל)

גבירותי ורבותי... הביטלס!

בשנת 1962 הוחתמה הלהקה על חוזה הקלטות ראשון עם חברת EMI ובעקבותיה עברה הלהקה מליברפול הפרובנציאלית לעיר הבירה של הממלכה - לונדון. במקביל לכמות ההופעות העצומה, נכנסו החברים לאולפני EMI שב-Abbey Road והקליטו מספר שירים מקוריים שהצטרפו לקאברים נוספים אשר הרכיבו יחד את האלבום הראשון של הלהקה "Please Please Me" אשר יצא בתחילת 1963. זמן קצר מאד לאחר מכן כבר הוציאו הביטלס את אלבומם השני "With the Beatles". האלבומים הפכו מיידית להצלחה גדולה מאד והביאו להתפרצות הביטלמניה ב-1963.

אלבומם השלישי של הביטלס, "A Hard Day's Night", יצא ב-1964 יחד עם הסרט הקולנועי שהוציאה הלהקה בשם זה. האלבום סימן התבגרות משמעותית של הלהקה בכך שהוא הורכב ברובו משירים מקוריים. הסרט ביטא בצורה הטובה ביותר את תופעת הביטלמניה שהתבטאה בהערצה מטורפת חסרת תקדים של הלהקה ע"י צעירים מכל רחבי אנגליה - בעיקר צעירות. בתקופה זו מעללי הלהקה החלו לזלוג לארצות שונות מעבר לים, דבר שהכין את הקרקע לתופעה המכונה "הפלישה הבריטית".

גבירותיי ורבותיי הביטלס
הביטלס עם אד סאליבן

גבירותי ורבותי... אמריקה!​

כאמור, תופעת הביטלמניה חצתה במהירות את האוקינוס וחברי הלהקה החלו לפזול אל מעבר לגבולות הממלכה הבריטית.

 

החברים יצאו להופעות קצרות במדינות שונות, כגון שבדיה וצרפת, אך מטרתם העיקרית היתה כיבוש אמריקה.

 

חברי להקת הביטלס נחתו לראשונה בארה"ב בפברואר 1964 והם עצמם הופתעו מעוצמת ההיסטריה של צעירי האומה האמריקאית. במהלך הביקור הם הוזמנו להופיע בתוכניתו הפופולרית של אד סאליבן ושברו שיא מדהים של למעלה מ-70 מיליון צפיות.

לאחר מספר הופעות השלימה הלהקה את כיבוש אמריקה וסללה את הדרך לזליגת להקות בריטיות אחרות אל מעבר לים - תופעה אשר כונתה "הפלישה הבריטית".

גבירותיי ורבותיי אמריקה

הביטלס בתוכניתו של אד סאליבן 1964

תופעת הביטלמניה היתה בשיאה. שירי הלהקה כבשו בזה אחר זה את המקומות הראשונים במצעדים בארצות רבות ותקליטי הלהקה נמכרו בכמויות עצומות ברחבי העולם. ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו כונו מעתה "ארבעת המופלאים".

בשלב זה מוציאה הלהקה את אלבומה הרביעי "Beatles for Sale".


הצילו! - נקודת תפנית לפניך

שנת 1965 הביאה עימה תפנית בסגנון הכתיבה של הלהקה, שהתבטא באלבומם החמישי "Help". שירי האלבום בחלקם ביטאו מצבים מורכבים יותר מאשר התלהבות "ילדותית" של בחור מבחורה כפי שהיה נהוג בשירי שנות השישים המוקדמות. מעבר לכך, בעוד שעד כה כל השירים המקוריים שנכנסו לאלבומים היו בלעדית של ג'ון ופול, כאן לראשונה הוכנס שיר מקורי של ג'ורג'. שינוי נוסף שהפתיע רבים היה השיר Yesterday של פול שבוצע לראשונה ע"י פול בלבד, ללא חברי הלהקה האחרים.

הפופולריות של הלהקה המשיכה כל העת לנסוק וחלק משירי האלבום נחשבים עד היום בין השירים המוכרים והגדולים של הלהקה.

במהלך השנה התרחשו עוד שלושה אירועים ראויים לציון: היכרות חברי הלהקה עם ברנש בשם בוב דילן, קבלת תואר MBE ממלכת אנגליה על תרומתם לכלכלה הבריטית ויציאת סרטם השני של הלהקה בשם זהה לשם האלבום.

הצילו! - נקודת תפנית לפניך
מדליות MBE

הביטלס עם מדליות ה-MBE שקיבלו ממלכת אנגליה.

חברי הלהקה המשיכו לעבוד בעומס רב מאד ובין סיבוב הופעות נוסף בארה"ב לסיבוב הופעות נוסף בבריטניה הם התפנו להקליט את אלבומם השישי "Rubber Soul", המהווה המשך ישיר לשינוי המתמשך בסגנונם של הלהקה, הן בסגנון הכתיבה והן בהכנסת כלי נגינה חדשים כמו הסיטאר ההודי בשיר Norwegian Wood ופסנתר/אורגן ייחודי בשיר In My Life.

 


1966 - נקודת התפנית מעמיקה - מיצירה מכווננת במה ליצירה מכווננת אולפן

"Revolver" - האלבום השביעי של הלהקה יוצא לדרך. הקלטת האלבום מתרחשת תוך כדי המשך קיום ההופעות הבימתיות, שהופכות להיות מתסכלות יותר ויותר. שנה זו מאופיינת בשינוי ביחס הלהקה להופעות בימתיות, בהעמקת השינוי בסגנונם המוסיקלי ובסגנון הכתיבה. תשישות פיזית ומנטלית מצטברת והעובדה שהם לא מצליחים להתחרות ברמת הדציבלים של צרחות המעריצות בהופעות הביאו לירידה בהנאה של חברי הלהקה מהופעות בימתיות. כמו כן, גבר בקרב החברים תסכול מכך שהיצירה שלהם הופכת יותר ויותר מורכבת ומעמיקה - דבר שקשה להביא אל הבמה.

עוד מקורות השנה: במהלך ראיון ציין ג'ון בפני מיליוני מאזינים שהנצרות תלך ותצטמק ושכבר היום הביטלס יותר פופולריים מישו. דבריו עוררו זעם רב בקרב תושבי אמריקה והביאו להחרמת הלהקה מצד תחנות רדיו רבות ולשריפת תקליטי הלהקה.

1966 - נקודת התפנית מעמיקה
מחאה בהארה"ב כנגד הביטלס

מחאות רבות פרצו כנגד הביטלס בארה"ב כולל שריפת תקליטים לאחר פירסום דבריו של ג'ון בנוגע לישו ולנצרות.

כל הנ"ל, יחד עם העובדה שחברי הלהקה כבר לא חשו סיפוק מההופעות הבימתיות, הביא אותם להחלטה משותפת להפסיק להופיע ולהתרכז בעבודת אולפן. ההחלטה הזו כשלעצמה מהווה תקדים שכן עד כה היה ברור שייעודה המרכזי של להקה מוסיקלית הוא להופיע על במות מול קהל.

ההחלטה החשובה הזו תרמה עוד להעמקת השינוי המוסיקלי ביצירת הלהקה. בעוד שעד כה, החומרים שנוצרו על ידי הלהקה בכלל והצמד לנון-מקרטני בפרט היו מכווננים במידה זו או אחרת להצגתם על במה מול קהל, כעת, הם החלו להיות חופשיים ליצור לחנים מכוונני אולפן שיכולים להתאים לורסטיליות מוסיקלית גדולה בהרבה מאשר לורסטיליות המוגבלת על במה מול קהל.

ההחלטה להפסיק להופיע מול קהל הביאה, לראשונה, גם לשינויים ביחסי הכוחות בתוך החבורה של חברי הביטלס והאנשים הקרובים. בעוד שמקומו של בריאן אפשטיין היה עד כה חשוב ביותר בתור אמרגן, כעת משפסקו ההופעות החיות, מקומו ונחיצותו הלכו ופחתו. בהתאמה, מקומו של ג'ורג' מרטין, כמנהל המוסיקלי של הלהקה הלך והתעצם.

למרות כל התמורות בחיי הלהקה, ממשיכים הביטלס לכבוש את מצעדי הפיזמונים וההערצה הגורפת ללהקה לא פוחתת. נראה שקהל המעריצים מתבגר ומשתנה יחד עם הלהקה.

תופעה נוספת שתרמה רבות לשינוי המהותי בין התקופה הראשונה ליצירה החדשה של הביטלס הוא המעבר לשימוש בסמים לא קלים. עד כה הביטלס עשו שימוש בממריצים שונים שעזרו להם להתמודד עם העומס הרב. כעת הם הרחיבו אופקים לשימוש בחומרים כבדים יותר, דבר שהתבטא ישירות בעומק יצירותיהם, הן בפן המוסיקלי והן בפן הכתיבתי. דוגמאות לכך ניתן לראות בצורה רחבה באלבומה השביעי של הלהקה "Revolver".​

 


סרג'נט פפר... מפקד חטיבת הפסיכדליות

לא פשוט להודות אבל השימוש המתמשך בחומרים אסורים היטיב עם היצירה של הלהקה והדבר היה ניכר כמעט בכל דבר בו נגעו ויצרו. בשנת 1967 הגיעו חברי הלהקה לשיאים חדשים כשהביאו לעולם את אחד האלבומים הנחשבים עד היום לפורץ הדרך מכולם ולאחד האלבומים המשפיעים ביותר על המוסיקה בכלל ועל הרוק בפרט - "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band".

האלבום פורץ דרך בכמה וכמה רבדים ומישורים, החל מהקונספט של האלבום, המהווה סוג של יצירת אומנות בעטיפתו ובתוכנו, דרך התכנים החדשניים, הכתיבה המיוחדת ללהקה דימיונית שאינה הלהקה המבצעת, המוסיקה הנפלאה והעיבודים המיוחדים.

סרג'נט פפר - מפקד חטיבת הפסיכדליות
Sgt Pepper's

עטיפת אלבום הלבבות השבורים...

להתראות בריאן ושלום לפראסאד וָארמה

באוגוסט 1967 מת האמרגן האגדי של הלהקה כתוצאה משימוש יתר בסמים ואלכוהול. למרות שנחיצותו בחיי הלהקה הלכה ופחתה לאחר הפסקת ההופעות הבימתיות של הביטלס, הוא עדיין היה נחשב ע"י ארבעת החברים כסוג של אבא. זה שטיפל בכל צורכיהם. מותו גרם לזעזוע בקרב הקבוצה כולה.

הידיעה על מותו הטראגי של בריאן תפסה את הביטלס בוויילס, בזמן מפגש עם פראסאד וארמה או בכינויו הידוע יותר: המהארישי, מהש יוגי.

מותו של בריאן הותיר ואקום אדמיניסטרטיבי בקבוצה והוביל לתפיסת פול את המושכות. בנוסף בתקופה זו החלו להיווצר פערים יצירתיים ואחרים בין פול לג'ון והדברים החלו לצוף אל מעל לפני השטח.

להתראות בריאן ושלום לפראסאד וָארמה
להתראות בריאן ושלום לפראסאד וָארמה

ספטמבר 1967: פרידה מבריאן ותיעוד הפגישה של הביטלס עם המהרישי.

לאחר מותו של בריאן אפשטיין החל פול להיות דומיננטי יותר לגבי הכיוון של הלהקה והפרויקטים שלה. כך, יזם פול את הרעיון לסרט, ובעקבותיו התקליט  "Magical Mystery Tour". הרעיון היה ליצור סרט ללא תסריט, אשר מתבסס בעיקר על כך שחברי הלהקה יחד עם חבורת שחקנים ייסעו באוטובוס לאן שהדרך תוביל אותם ויצלמו את מה שיקרה. הסרט לא הצליח מסחרית וזה היה הכשלון היחיד של הביטלס אבל התקליט היה משובח וזכה להצלחה רבה.

 


האלבום הלבן - אלבום של להקה? או של ארבעה סולנים?

הביטלס הוציאו בשנת 1968 את האלבום הכפול היחיד שלהם שכונה "The Beatles", אבל בגלל עטיפתו הצחורה זכה לכינוי "האלבום הלבן". באלבום הזה הם הקליטו כמות גדולה של שירים שורבם נכתבו בהודו, בעת שהותם באשראם של המהרישי מהש יוגי. האלבום משופע ביצירות מוזיקליות מגוונות ובעלות סגנונות מאד שונים.

באותה עת המתחים בין חברי הלהקה החלו להיות משמעותיים. הסיבות לכך היו הכיוונים המוזיקליים החדשים שכל אחד מחברי הלהקה חיפש, היעדר מנהיג ברור, הדומיננטיות של פול וחוסר האיכפתיות ההולך וגובר של ג'ון כלפי הלהקה, כל זאת כשברקע מתחילים להתגלות קשיים פיננסיים לאחר שיצאו במיזם בשם "Apple Corps" ושמטרתו הייתה לסייע לאמנים אלמוניים לקדם את יצירותיהם.

חלק מהאלבום הוקלט כשכל אחד מהם נמצא באולפן אחר ומקליט שיר שלו. במהלך ההקלטות עזב רינגו את הלהקה למשך שבועיים. יש הרואים באלבום המופלא הזה אלבום של ארבעה מוזיקאיים נפרדים ולא של להקה מגובשת.

האלבום הלבן
האלבום הלבן - אלבום של להקה? או של ארבעה סולנים?

האלבום הלבן - יצירה של להקה מגובשת? או של ארבעה יוצרים נפרדים?

בסוף 1968 ובתחילת שנת 1969 יצא האלבום והסרט "Yellow Submarine" שנולד בעיקר ממחויבות חוזית לסרט נוסף, אבל הביטלס כמעט לא נטלו בו חלק, שכן היה סרט מצוייר שדובב ע"י שחקנים. יחד עם זאת הסרט והאלבום, ובו שירים חדשים, היה הצלחה גדולה.

 


בחזרה לשורשים... האמנם?

בשנת 1969 יזם פול פרויקט שהוא קיווה יחבר בחזרה בין חברי הלהקה. הרעיון היה לצלם סרט שבו יראו  את חברי הבטילס עושים חזרות לאלבום שבו הם יבצעו שירי הרוק הישנים שעליהם הם גדלו. הכוונה הייתה לבצע שירים ללא אפקטים מוזיקליים, בדיוק כמו שהיה בהתחלה. הפרוקיט נקרא "Get Back". אבל למרות המאמצים של פול הדברים לא הלכו חלק ורוב חברי הלהקה לא היו מעוניינים להיות מצולמים בזמן החזרות שלהם. ויכוחים בין פול לג'ורג' הביאו לעזיבתו של ג'ורג' את הלהקה באפן זמני.

רעיון נוסף שהיה לפול הוא להופיע שוב ביחד כמו בימים ההם. ויכוחים בין חברי הלהקה על מיקום ההופעה וחוסר חשק מצד חלקם הובילו לכך שהלהקה הופיעה על גג בניין המשרדים שלהם. זו הייתה הופעה בהפתעה שבסוף הופסקה ע"י המשטרה. החומר צולם והשירים הוקלטו אבל הפרויקט לא ראה אור.

?בחזרה לשורשים... האמנם
הקונצרט על הגג

"הקונצרט על הגג"

מתוסכל מהמצב ביקש פול מחבריו להקליט אלבום אחרון ובלבד שזה ייעשה באווירה טובה. כל חברי הביטלס הסכימו והתכנסו באולפנים להוצאת אלבום אחרון. לאחר התלבטויות לגבי שם האלבום והתמונה שתופיע על עטיפתו, הוחלט לקרוא לו "Abbey Road", על שם הרחוב בצפון לנודון שבו נמצאים האלפנים ולהצטלם במעבר החצייה שנמצא מטרים ממנו. באלבום הזה הקליטו הביטלס שירים מופלאים ויש הרואים בו האלבום הטוב ביותר שלהם. זהו גם האלבום הראשון בהיסטוריה ששמו ושם הלהקה לא מופיעים בעטיפה ולא היה בכך צורך. די היה בתמונת הביטלס כדי שהמעריצים יחטפו את האלבום כלחמניות חמות.

לאחר השלמת האלבום הודיע ג'ון שהוא עוזב את הביטלס אבל המנהל החדש של הלהקה, אלן קליין, שלא היה מקובל על פול, ביקש לשמור על כך בסוד כדי לא לפגוע במכירות של האלבום החדש. בסופו של דבר, במרץ 1970 הודיע פול בתקשורת שהוא עוזב את הביטלס ובכך למעשה התפרקה הלהקה. הדבר גרם לאבל כבד בקרב המעריצים בכל העולם.

כעבור זמן קצר יצא האלבום "Let It Be", שהוא גלגול של הקלטות של הפרויקט "Get Back", שלא יצא אל הפועל. עם האלבום יצא סרט באותו שם המציג את החבורה מקליטים, מתווכחים ומופיעים על גג בניין המשרדים שלהם.

bottom of page