בריאן אפשטיין צפה בביטלס לראשונה במועדון הקאברן, אליו הגיע אחרי ששמע על הלהקה הליברפולית שהוציאה תקליט שנמכר אצלנו בחנות. הוא נשבה מיד בקסמם (ובעיקר בקסמו של ג'ון) ופחות או יותר מיד הציע לנהל אותם.
לפני ששני הצדדים חתמו על חוזה בריאן ביקש להוכיח את עצמו - הוא קבע להם אודישנים ב-Decca (שכידוע לא צלחו), כתב לכל מי שרצה לשמוע (למשל לBBC) וקבע לביטלס מספר הופעות, שעל אחת מהם, שהתקיימה בסאות'פורט, כתבתי לפני כמה ימים כחלק מהפרויקט הזה.
בריאן הזמין את חברי הביטלס למשרדו שהיה בחנות שלו במרכז ליברפול, NEMS. איתו במעמד החתימה היה עוזרו האישי אליסטר טיילור. לפי החוזה, הביטלס היו מחוייבים לבריאן למשך 5 שנים, החל מה-1.2.
החוזה מציג את בריאן בתור איש עסקים לא מוצלח כל כך, אלא כאדם טוב והגון - הוא ביקש רק 10% מהרווחים של הביטלס, שיעלו ל-15% מהרווחים אם הביטלס יעברו רווח שנתי של 1500 פאונד.
בהתחלה האחוזים היו צריכים להיות 10% ואז 20% - אבל פול התנגד וטען ש-20% זה יותר מדי. זה אגב בכלל לא נכון, וביחס לחוזי אמרגנות אחרים של אותה התקופה מדובר בסכום קטן מאוד.
הביטלס, שאהבו את בריאן והאמינו שהוא יצליח "להוציא אותם ממרתפי ליברפול", חתמו ארבעתם על החוזה. בריאן, עם זאת, לא חתם. הוא הסביר לאחר מכן שהוא לא היה בטוח שיצליח למלא את ההבטחות שלו בקשר לחתימה על חוזה, ולכן לא חתם כדי לא לכבול אליו את הביטלס. עד כדי כך אהב את הביטלס והיה הגון.
Comments